בוקר

קמים לבוקר במושב ; בקושי אור בחוץ, יום אפור, שעון מעורר בקצב סמבה מתקתק. יוקו, החתולה הקטנה, כבר למדה לזהות את הצלצול ורצה מן הסלון לדלת חדר השינה ומייללת שנכניס אותה. אני קמה מוקדם כל בוקר יחד עם נמרוד שיוצא לעוד יום עבודה בבית החולים.. תה, פרוסה, שאיפה, חיבוק והוא יוצא.. היום זה יום של תורנות, גם לפני יומיים הייתה תורנות. ואני נשארת בבית יחד עם החיות; מקס הכלב (שחזר הביתה! למי שקרא את הפוסט הקודם), דנה חתולה פנסיונרית אך רגזנית, ויוקו, חתולה עוללה וסקרנית (שבזה הרגע קפצה עליי ומביטה בי לליטוף בגירגור).. כל אחד בצלחתו מקבל אוכל, ויחדיו אוכלים ארוחת בוקר. אני מתיישבת מול המחשב. 7 נוטיפיקיישנז בפייסבוק.

יש בקרים שאני יושבת שעה ובוהה על מסך המחשב ותוהה עם מה להתחיל לעבוד הבוקר. זהו ריקוד בין החופש של היצירה והספונטניות שלה, לבין לוחות זמנים ויעדים ממשיים אשר הצבתי לעצמי. כמו ללכת על חבל דק מאוד. שניה אחת לא אביט, ואני עשוייה למצוא את עצמי עובדת כמו רובוט ללא נשמה, ו/או שניה אחרת להסחף לתוך היצירה ולשכוח את העולם שסביבי. אז החלטתי שבבקרים כאלו, שאיני מצליחה להתפקס, לתת לעצמי שעה שעתיים לעבוד באופן חופשי ואינטואיטיבי, ואח"כ אחרי שהתחממתי, לאסוף את עצמי ולהתחיל לעבוד.

זה מה שיצא מהבוקר הזה; הרבה פעמים אני מתחילה מרפרנס צילומי, וכשיש לי קווים כלליים אני לרוב נפרדת מהמקור, וממשיכה לרוב בלי להבין יותר מידי למה ומדוע אני מציירת מה שאני מציירת. אח"כ אני לפעמים יכולה לראות במבט לאחור איזו משמעות הייתה לעבודה אולי כמו חלום.

["תוצאות הבוקר הזה"

נראה לי שזהו לעכשיו,
בכל זאת, רצוי שאכין קפה ואתעורר סופית..